מדובר בפריט לבוש אשר נלבש על החלק התחתון של הגוף כך שחלקיו מכסים כל רגל בנפרד. הם נלבשים מהמותניים ומטה כאשר בחלק של המותניים יש בהרבה מקרים אפשרות להוסיף חגורה. לחילופין, החלק של המותניים מוחזק באמצעות גומי או כפתורים על מנת להקל ולייצב את האחיזה על המותניים. בחלקם יש אף רוכסן או כפתורים.
בעבר, מכנסיים היו פריט לבוש אשר היה מנת חלקם של גברים בלבד ונשים לבשו שמלות וחצאיות בלבד, אך מתחילת המאה ה-20 אופנת המכנסיים החלה להיות גם מנת חלקן של הנשים. למרות זאת, בעולם היהודי המקפיד על כללי ההלכה, עד היום אין לנשים היתר ללבוש מכנסיים מתוך גישה הגורסת כי הם לבוש אשר שייך לגברים בלבד וכפי על גברים חל האיסור ללבוש שמלות (שהן לבוש המצוי באוטוריטת הנשים), כך גם על נשים חל האיסור ללבוש מכנסיים (אשר מהוות לבוש השמור לטובת גברים). יתרה מכך טוענים המקפידים על כללי ההלכה כי אסור לנשים ללבוש מכנסיים בשל החובה לשמור על צניעות.
על אף היותם פריט לבוש בסיסי, היום הם באים באורכים שונים, בדים שונים ותצורות שונות אשר ניתן באמצעותם להרכיב מראה בהתאם ללוק שרוצים לשדר ובהתאם לעונה ולאירוע אליו הולכים: מכנסיים מחויטים יתאימו לעבודה משרדית ופגישות עסקיות, מכנסי ג'ינס לעבודה הדורשת לבוש פחות מהודר או כלבוש יומיומי, מכנסי סאן-טרופה כלבוש בלתי רשמי ולסופי שבוע, מכנסיים קצרים לביקור בים או בבתי קפה בסוף שבוע ואף מכנסי חצאית אשר הפכו לפופולרים בקרב נשים אשר מעוניינות ללבוש חצאית אך לא מרגישות בנוח עם הספק שעשויים להיחשף איברים שהיו מעוניינות להשאיר מכוסים. בנוסף לסגנון והתצורה החיצונית של המכנסיים, יש גם הרבה משמעות לבד שממנו מיוצרים אותם: בד קשיח יותר על מנת ליצור מראה מחויט, ג'ינס, קטיפה, כותנה ואפילו דריפיט.
לפיכך, בטרם בוחרים אלו מכנסיים ללבוש, יש לחשוב ראשית מה סוג האירוע אליו הולכים ומה החזות שמעוניינים לשדר. באופן זה הבחירה תהיה פשוטה יותר: הן לעניין אורך המכנס והן לעניין הבד ממנו עשוי.
