מאז שעולם העבודה התפתח התחילה להיות הקפדה יתרה על זכויות עובדים במקומות העבודה ושוויון הזדמנויות בעבודה. מדובר בזכות חוקתית אשר נמצאת בראש רשימת הזכויות שמעסיקים נדרשים להקפיד עליהן משום שללא הקפדה על שוויון הזדמנויות בעבודה אנחנו מעודדים אפליה והתייחסות שונה לאנשים שווים – התנהלות פסולה בחברה נאורה ודמוקרטית. כך למשל העדפת עובד אחד על פני אחר בשל מין, גזע, דת היא פעולה פסולה אשר אין לתת לה יד ויש למגר אותה מהחברה שלנו. יש מעסיקים שמנסים לתת קדימות לאנשים מסוימים על פני אחרים ולא לנהוג לפי החובה של שוויון הזדמנויות בעבודה מתוך שיקולים פסולים של טובות הנאה פרטיות ועוד שיקולים נוספים שאינם ענייניים ומהווים רעל המשמש את ההתנהלות התקינה של מקום העבודה.
כך למשל קידום עובד זה או אחר כי הוא קרוב משפחה של המנהל או אי מתן קידום לאישה כי היא עתידה להיכנס להריון ואז תפוקתה לכאורה תרד. מדובר בשיקולים בלתי ענייניים אשר ככל ויוכחו בבית הדין, המעסיק יאלץ לפצות בסכום רב את העובד שנפגע בשל הפגיעה החמורה בשוויון הזדמנויות בעבודה שלו. אלמנט נוסף שהתחילו לשים עליו דגש רב הוא הנושא של שוויון הזדמנויות בעבודה לאנשים עם מוגבלויות. כך למשל מחייבים מקומות ציבוריים (לרבות משרדים של מוסדות ציבוריים) להיות נגישים לאנשים נכים, עיוורים וחרשים. כמו כן, מחייבים מקומות עבודה ציבוריים שאחוז מסוים מהעובדים שלהם יהיה אנשים עם מוגבלויות. יש לכך חשיבות כפולה: מדובר בחינוך מחדש לחברה אשר מחזק את הטענה שמגבלה זו או אחרת אינה מונעת מאותו אדם לקבל שוויון הזדמנויות בעבודה בהתאם למה שהוא יכול לעשות: מדובר על התייחסות שווה לשווים והתייחסות שונה לשונים כאשר השונות רלוונטית.
עם זאת נמנעים מלהתייחס אליהם כפגומים ומוציאים אותם מהמעל היצרני של החברה. אלמנט חינוכי נוסף הוא להראות לעובדים ולחייב אותם לתת מקום ולקבל גם אנשים שהם לא העובדים ה"סטנדרטים" ולהראות שיש מקום לכולם לתרום במקום העבודה. החשיבות של שוויון הזדמנויות בעבודה הוא רב ביותר וניתן לראות זאת באמצעות ההקפדה עליו בבתי הדין וחוסר הסלחנות של שופטים למעסיקים שלא מקפידים עליו.
